דפי הנצחה

אלוף-משנה אורי טאיץ ז"ל

נפל בעת שירותו
בא' באב תשמ"ז , 27/7/1987

בן לאה ויעקב
נולד בביתן אהרן
בט"ז באדר ב' תשי"א , 23/3/1951
התגורר בכפר ידידיה
שרת בחיל הים
יחידה: קומנדו הימי
התגייס ב1969
נפל בעת שירותו
בא' באב תשמ"ז , 27/7/1987
מקום נפילה: בסיס עתלית
באזור חיפה,כרמל וגליל מערבי
מקום קבורה: נתניה
הותיר: אשה ושתי בנות: מאיה ועומר

מ.א. 2095281
בן 36 בנפלו

קורות חיים:
נולד בט"ז אדר ב' תשי"א, 23 למרץ 1951 בביתן אהרן שבעמק חפר. נפטר-א' באב תשמ"ז, 27 ליולי 1987 בבסיס הקומנדו הימי.
נלקח בפתאומיות מביתו ומחבריו בדמי חייו, נחסך ממנו הסבל של חולי חשוך מרפא. נחסך ממנו המוות האיטי וההשפלה של זיקנה מנוונת.
האלים-כך אומרת חכמת העמים העתיקים-לוקחים אליהם את מי שאוהבים, כשהם צעירים. כמה רחומים האלים האלה. כמה אכזריים האלים האלה.
אורי גדל והתחנך במושב ביתן אהרון שבעמק חפר למד בביה"ס בכפר ויתקין. קשר את חייו לים כבר בגיל 14 כשעבר ללמוד בפנימיה בקציני ים בעכו, שם סיים את לימודי התיכון והימאות.
עם סיום לימודיו הצטרף לשנה לצי הסוחר, במסגרת זו טייל בעולם עד לגיוסו לצה"ל בשנת 1969. התגייס לחיל הים, עבר קורס לוחמי הקומנדו הימי, ובמהלך השנים הבאות עבר קורס חובלים, קורס קציני אג"מ, קורס מפקדי סטי"לים ואת ביה"ס לפיקוד ומטה. לאחר מכן מונה למפקד פלגת לוחמים, מפקד ביה"ס בשייטת 13, סגן מפקד השייטת וב-4 לנובמבר 1986 התמנה למפקד שייטת 13.
במסגרת שרותו השתתף במבצעים שונים אותם ביצעה היחידה, ביניהם מבצע הפשיטה על מפקדות המחבלים בבירות באביב 72' הנקרא "אביב נעורים", מבצעים נוספים ופעולות עלומות.
בשנת 1981 נישא וקבע את מקום מגוריו במושב בעמק חפר, נולדו לו 2 בנות: מאיה ועומר. בערב לזכרו של אורי נאמר: חברות ויושר ושמירה על כושר זו תמצית דמותו כך נזכור אותו תמיד אנחנו, החברים, ומשפחתו.
איש ממעט במילים, מאוהב בילדים שעשה הכל מבלי לשאול אם המאמץ שווה, ואינו מדי גדול.
בחר בים, במים, ביחידה, ולאורך דרך ארוכה לא חדל, כדי להרהר אם לא טוב יותר למהר ולהשיג בעבורו ובעבור טליה והילדות מקום עבודה ומחיה עם קצת פחות דפיקות לב וחרדות.
לבוא הביתה בחמש ולסדר את המכונית להשקות את הגינה, לשתות בירה מחבית.
לדבר עם חברים, לעשות על האש...
לכך מצא זמן וכוחות, עם תום המטלות.
נאה דורש ונאה מקיים, בבסיס ועם החברים בלי שאלות וספקות בהצלחות, כמו גם ברגעים קשים.
לא הרבה במילים, מעולם לא תאר אם כי מפעם לפעם ניתן היה לשער את גודל האחריות, את עוצמת החששות לפעולה שהיתה, או לזו שעומדת להיות.
אורי והשייטת, כמו אורי, טליה והילדות אחד היו.
ואיך אפשר היה לצפות, ואיך ניתן היה להעלות על הדעת שכך תופרד החבילה, ללא כל הודעה, ללא התרעה.
ביום קיץ, אחד, חם, בים.
שנים מדברים על אורי בלשון הווה ועתה, בלשון עבר.
אורי, הבעל, האבא, המפקד ומחרה מחזיק אחריו ההד איננו, נעלם, לקה, בים.
ועברו כבר חודשים או יותר והראש כבר מבין והלב דואב ומשהו מבפנים אינו מאמין.
משהו אצלנו אינו מסכים עם כך, שאורי מת.
שלא נראה אותו יותר שרק זכרונותיו ילוונו.
שלא נראה אותו יותר והכאב לבדו ימשיך ויכרסם בתוכנו.
אהבנו אותך מאוד, אורי וכך נזכור אותך חבר.
נזכור את מי שחברות ויושר לא צריכים היו שום מבחן.
מי שחברות ויושר לא איבדו דבר עם הזמן.
משפחה וחברים אומרים לך אורי, שלום ואיננו מאמינים.

דף יזכור משרד הביטחון