Rapoo- It solutions & Corporate template

09-8823493

צור קשר

hadaramoffice@gmail.com

שלח דוא"ל

תכנון ההתיישבות בעמק חפר

תכנון הקרקעות לישובים השונים בעמק חפר נעשה תוך רצוןל"מכסימום צדק.
בהתאם לכך הוקצו קרקעות לכל הגופים המייצגים - פועלים, קיבוצים, דתיים, מעמד בינוני, תימנים, רוסים, חיילים משוחררים וכ"ו.
החלוקה הפנימית הייתה למשקים בסדר גודל של 28 דונם וחלקות בסדר גודל של 1-2 דונם למשק-עזר ובעלי מקצוע.
בשלבי החלוקה הראשונים של עמק חפר יועדו 24500 דונם לישוב של 1320 מתיישבים.
כ- 13500 דונם יועדו לארגוני פועלים - קיבוצים, ארגוני חיילים משוחררים, הפועל המזרחי, עולי תימן וכד'.
כ- 6500 דונם יועדו לכ- 350 משפחות מבני המעמד הבינוני מכל הזרמים.
מתוכם כ- 4300 דונם יועדו לכ- 250 משפחות מאמריקה, גרמניה, פולין וליטא.
מאחר וההנחה הייתה שכ- 28 דונם אדמה יספקו את צרכי המחייה של משפחה הוחלט להקצות שטח בסדר גודל כזה לכל נחלה.
אולם כדי לעשות צדק מבחינת טיב הקרקעות ומיקום הישובים - לא הוקצה כל השטח של הנחלה באותו מקום.
ההקצאה הייתה לפי סדר גודל של 2.5 דונם "באזור המחנה", כלומר לבניית בית מגורים ומשק חי. כ- 12 דונם של אדמה "טובה" למטעים במרחק סביר מאזור המגורים (רק ל"מבוססים" היה חמור או פרד ככלי תעבורה), ויתרת השטח ב"אדמה כבדה" במרחק גדול מאזור המגורים במסגרת "צדק מבחינת חלוקת קרקעות ".
בעוד שארגוני ם אחרים "נלחמו" על הקצאת קרקעות לישוב אנשיהם - ישובים כמו הדר-עם, בית חרות, בית ינאי - דווקא לא "נלחמו" על קרקע, אלא להפך -
בערך בשנת 1930 - בשלבי התכנון הראשונים - המצב הכספי של ההסתדרות הציונית היה קשה, והתקווה הייתה לגייס משאבים מבני המעמד הבינוני.
בהתאם לכך הוקצו חלקות קרקע נרחבות למדי ל"מעמד הבינוני" כאשר הרעיון היה:
הארגון המבצע (“יכין" במקרה שלנו) - יתכנן, ישתול ויעבד פרדסים וימכור אותם לבני המעמד הבינוני. הללו יממנו את הרכישה, ויבואו להתגורר בישוב כאשר הפרדס יספק כבר פרנסה.
מפות התכנון של עמק חפר
1941 1936 1934
מפת התכנון של עמק חפר שנת 1934
שימו לב כיצד הוקצה שטח גדול לישובי יכין, מתוך מטרה להחכיר את הנחלות ולקבל כסף מהמעמד הבינוני, וב- 1941, כאשר בהדר-עם היו רק מספר בתים, השם "חרות-ג" כלל לא מופיע במפה, אלא רק כפר ידידיה וכפר חיים שהיו מיושבים כמעט במלואם.